עורך דין תביעה ייצוגית – ההליך הייצוגי קווים לדמותו

הליך התובענה הייצוגית הוא הליך אשר נפתח על ידי אדם בשם קבוצה. מטרתו של הליך תביעה ייצוגית היא לרכז קבוצה רחבה של נפגעים אשר ניזוקו כתוצאה מפעולה או מחדל של אחר (תאגיד, רשות או ישות משפטית אחרת), כאשר לרוב מדובר בנזק מינורי אשר ככל הנראה יגרום לאותם נפגעים לוותר על ניהול הליכים משפטיים נגד אותו פוגע.

תביעה ייצוגית יכולה להינקט במנעד רחב של תחומים, ביניהם תחום הצרכנות, תחום הביטוח והפיננסים, תחום הבנקאות, תחום המיסוי (הכלל ארצי והמקומי), תחום שוק ההון, תחום איכות הסביבה וכן תחומים מגוונים נוספים.

ההליך הייצוגי בישראל על קצה המזלג – מהלכה למעשה

על מנת שנוכל להמחיש מהי תביעה ייצוגית, מיהו עורך דין תביעה ייצוגית ומה התכליות העומדות מאחוריה, נביא להלן מספר דוגמאות להמחשה מתחומים בהן מוגשות תביעות ייצוגיות באופן תדיר במדינת ישראל, וכן נעמוד על התכלית העומדת מאחורי מתן האפשרות לנקוט בהליכי תובענה ייצוגית בתחומים אלה.

תחום שכיח ראשון בו ננקטים הליכים ייצוגיים במדינת ישראל חדשות לבקרים, הוא תחום הצרכנות. תחום זה הוא תחום הנוגע לכלל אזרחי המדינה, ובהתאם כאשר מתרחשת בו פגיעה, הרי שפגיעה זו רלוונטית ביחס לציבור רחב של צרכנים.

הליכים ייצוגיים הננקטים תדיר בתחום זה הם הליכים הקשורים בסימון אריזות מוצרים. לדוגמה, בהתאם לתקנים ולחוקים החלים במדינת ישראל על כל חברת מזון המספקת לציבור מוצרי מזון ארוזים, לציין בין היתר את משקלו של המוצר. במקרה בו על אריזת מוצר של חברת מזון צוין כי תכולת המוצר היא 500 גרם, אך התברר כי בפועל תכולת המוצר היא 400 גרם, הרי שניתן לפנות לבית המשפט באמצעות עורך דין תביעה ייצוגית ולטעון כי כל מי שרכש את המוצר הסתמך על העובדה כי במוצר שהוא רוכש מצויה התכולה אשר צוינה על ידי היצרן על גבי האריזה, וכפועל יוצא הוטעה ושילם בעבור מוצר זה יותר ממה שהיה עליו לשלם.

תחום שכיח נוסף בו מוגשות תביעות ייצוגיות הוא תחום שוק ההון. אחת הטענות הנפוצות במסגרת תביעות ייצוגיות בתחום זה, היא כי חברה הנסחרת בשוק ההון, פרסמה פרט מטעה בתשקיף או בדיווח שלה אשר גרם לתנודות בשווי המניה שרכשו או מכרו, וכפועל יוצא הביא על המשקיעים באותה חברה נזק.

לעיתים הסטייה בשווי המניה כתוצאה מפרסום הפרט המטעה היא מינורית ולא מצדיקה נקיטת הליכים ייצוגיים, אך כשמכמתים את כלל הנפגעים בשל פרסום אותו פרט מטעה מגיע הנזק כדי סכום משמעותי.

הליכים ייצוגיים ננקטים באמצעות עורך דין תביעה ייצוגית גם נגד רשויות מקומיות בגין גביית מיסים עירוניים ביתר, נגד בנקים בגין גביית עמלות שלא כדין וכן נגד גופים נוספים ובעניינים מגוונים.

הרציונל העומד בבסיס ההליך הייצוגי

בשל העובדה כי הפגיעה הגלומה במעשים לעיל כלפי נפגע בודד היא מינורית, הרי שהדעת נותנת, כי אותו נפגע לא יטרח לנהל הליכים משפטיים נגד הגוף שפגע בו, הן בשל העלויות הכלכליות הכרוכות בניהול הליכים משפטיים אלה והן בשל הזמן הרב שהליכים אלה אורכים. אדישות הציבור במישור זה מתמרצת את הגופים הפוגעים להמשיך ולפגוע, תוך ידיעה כי אף אחד לא יטרח לנהל נגדם הליכים משפטיים בתגובה.

כאן נכנס לתמונה חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006. על מנת להתמודד עם היעדר התמריץ של נפגעים לנקוט הליכים משפטיים בגין נזקים מינוריים, וכן על מנת לדכא את התמריץ של הגופים הפוגעים בציבור להמשיך ולפגוע בו, נקבעו בחוק תובענות ייצוגיות כללים שונים אשר נועדו להניע את הנפגע לקום ולפעול באמצעות עורך דין תביעה ייצוגית נגד אותו פוגע גם כאשר נזקו עומד על שקלים בודדים.

איך זה קורה?

חוק תובענות ייצוגיות פוטר את נוקט ההליך הייצוגי מתשלום שכר טרחה לעורכי דינו, ואף מגדיל לעשות ומבטיח גמול כספי לתובע ייצוגי אשר יפתח הליך ייצוגי בר קיימא (להבדיל מהליך סרק), ואשר יביא לתיקון העוול שנגרם לציבור הנפגעים מושא ההליך ולמניעת התמשכותו. גמול כספי זה מגיע לעיתים לסכומי כסף נכבדים, ובכך מתומרץ אותו נפגע לא לשבת בחיבוק ידיים, לקום ולפעול גם כאשר פגיעתו האישית היא זניחה.

הלכה למעשה, במסגרת הליך של תביעה ייצוגית, בוחנים כמה נפגעו כתוצאה מאותה פעולה, מכמתים את הנזק של נפגעים אלה (לרבות נזקים נוספים שנגרמו להם כגון עוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה וכדו'), ומבקשים מבית המשפט לחייב את הגוף הפוגע בתשלום בגין נזקים אלה לציבור הנפגעים.

לשם ההמחשה, אם ניישם את הדברים על הדוגמה שנתנו לגבי משקל המוצר לעיל, ונניח שמחירו של מוצר זה הוא עשרה שקלים ל- 500 גרם מוצר, ניתן לטעון כי אדם שרכש את המוצר וקיבל 100 גרם פחות משהובטח לו ניזוק בשני שקלים לערך (המהווים חמישית מעשרה שקלים). בהינתן שמדובר בנזק אישי משוער של 2 שקלים לכל רוכש, ובהנחה שאת אותו מוצר רכשו לצורך ההמחשה שלושה מיליון אנשים, הרי שהנזק לקבוצה בגין רכישת אותו מוצר בלבד עומד על שישה מיליון ₪, זאת מבלי לקחת בחשבון נזקים נוספים אשר נגרמו לאותה קבוצת נפגעים.

תופעות הלוואי אשר הביא עמו ההליך הייצוגי

עם הזמן נתחוור כי מתן האפשרות לאזרח הקטן לנהל הליכים ייצוגיים, תוך פטירתו מתשלום שכר טרחה לעורכי דינו והבטחת "פרס כספי" בסופם, הביאה לתופעות לוואי לא רצויות בחברה הישראלית. כך, אט אט החלו גורמים שונים לנצל את מכשיר התובענה הייצוגית, והפכו אותו לכלי משחית על מנת להטריד גופים גדולים בעלי "כיס עמוק" בהליכים ייצוגיים מופרכים, כדי להשיא לעצמם רווחים אישיים.

לא מדובר בעניין של מה בכך, שכן חברה אשר נפתח נגדה הליך ייצוגי על לא עוול בכפה, נדרשת להוציא סכומי כסף משמעותיים על ייצוגה המשפטי, על קבלת חוות דעת מומחים וכיו"ב, מבזבזת זמן יקר על מנת לנהל הליכים מיותרים אלה ולעיתים אף קורסת כלכלית. בתי המשפט בישראל עמדו על תופעות לא רצויות אלה במסגרת החלטות שנתנו והביעו את מורת רוחם בעניין.

התנהלות קלוקלת זו הביאה למצב בו גם חברות אשר יודעות כי ההליך הייצוגי אשר ננקט נגדן הוא עקר וחסר כל תוחלת, עדיין יעדיפו להגיע להסדר עם נוקט ההליך נגדם מבעוד מועד, והכל משיקולים כלכליים ועל מנת לצמצם את הוצאותיהן על ידי הבאת הליכים יקרים אלה לידי סיום, גם כאשר לנוקט ההליך אין כל עילת תביעה נגדם.

בין אם מדובר בייצוג נוקט ההליך הייצוגי ובין אם מדובר בייצוג הגוף נגדו ננקט ההליך, ההליך הייצוגי הוא הליך מורכב, אשר דורש עבודה יסודית, ביצוע בדיקות היתכנות מעמיקות, ידע והבנה במגוון תחומים, בניית אסטרטגיית ניהול נכונה ויכולת ניסוח ברמה גבוהה.

ככל ונחשפת לפגיעה רוחבית אשר מתבצעת על ידי גוף כלשהוא ואשר רלוונטית ביחס לציבור רחב של נפגעים, פנה אלינו, ואנו נבחן את טענותיך לעומק על מנת להבין את ההיתכנות המשפטית לנקיטת הליך ייצוגי בשם אותה קבוצת נפגעים.

ככל והנך גוף אשר נפתח נגדו הליך ייצוגי, ואתה סבור כי ננקט נגדך הליך ייצוגי שלא לצורך, פנה אלינו ואנו נפעל על מנת שהליך ייצוגי זה ירד מסדר יומך בהקדם.

הכותב הוא שותף מנהל במשרד חסון פרץ עורכי דין, העומד בראש מחלקת הליטיגציה במשרד ובעל ניסיון בייצוג בעלי דין בתביעות ייצוגיות בעניינים מגוונים.

אין במידע שנימסר במדריך/כתבה/מאמר המפורסם באמצעות חסון פרץ – עורכי דין, אשר ניתן כשירות וולונטרי לציבור, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי הרלוונטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. כל פעולה שתעשה על פי המידע הנאמר ו/או המוצג הינה על אחריות הגולש/המשתמש באתר בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הגולש/המשתמש וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם בין במישרין ובין בעקיפין וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם, אינם אחראים בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המוצג ו/או הנאמר באתר.