מדריך שלישי בסדרה בנושא ליטיגציה אזרחית מסחרית
ככל והגעת לעמוד זה, ככל הנראה הנך מצוי בסיטואציה מתסכלת בה תוצאות של הליך משפטי אשר נקטת או ננקט בענייך אינן לרוחך, או שתוצאות אלה אמנם לרוחך אך הוגש על ידי הצד השני ערעור עליהן. עורך דין ליטיגציה מסחרית – אזרחית עוסק ביישוב ובניהול סכסוכים משפטיים המתנהלים בבתי משפט, בבוררויות, בגישורים, וכן בהליכי ערעור.
על אף שאין ביכולתנו לבטל כליל את תחושת התסכול אשר אוחזת בך, אנו סבורים, כי יש ביכולתנו לפחות לפזר ולו במעט את הערפל הקיים בראשך ביחס לשאלות מהו הליך ערעור ואיך הוא מתנהל.
מדריך זה הוא החלק השלישי בסדרת מדריכים בת שלושה חלקים אשר עושים קצת סדר לנאלצים להתמודד עם הליכים משפטיים – הדברים המפורטים בהמשך מדריך זה בדומה למדריכים הנוספים בסדרה השלב הטרום משפטי וההליך המשפטי, יסייעו לכם להבין את הפרוצדורה הנוהגת בבתי המשפט, ויהוו מעין היכרות בינכם לבין שלביו המרכזיים של הליך הערעור.
בהינתן שבהליכי הערעור נדרש המערער להראות כי בית המשפט אשר נתן את פסק הדין שגה, דבר מורכב כשלעצמו, כמו גם על מנת שערעור לא יהיה קלוש או רעוע, ראשית יש להבין האם קיימת היתכנות להגשת הערעור, מהן נקודות החוזק ונקודות החולשה בהליך והאם זה "שווה". הליכי ערעור ככל הליך משפטי, יכולים לארוך זמן רב, ועל צד הנוקט אותם לקחת בחשבון את כלל המשתנים הכרוכים בכך.
כבר בתחילת דברינו נבהיר כי זכות הערעור במדינת ישראל היא זכות מהותית. בהתאם, ככל וצד להליך אינו מרוצה מפסק הדין אשר ניתן בעניינו והוא סבור כי שגה בית המשפט בקביעותיו במסגרת פסק הדין, עומדת לו זכות ערעור על פסק הדין.
ערעור ראשון על פסק דין של בית משפט הוא ערעור בזכות והמערער לא נדרש לקבל כל היתר או רשות לצורך הגשת ערעורו. לשם ההמחשה, ככל וניתן פסק דין של בית משפט השלום, למערער עומדת זכות ערעור בפני בית המשפט המחוזי אשר יושב באותו מחוז שיפוט, וזאת תוך 45 ימים.
לצדדים להליך הערעור ניתנים שמות שונים מהשמות אשר ניתנו להם במסגרת ההליך עליו מערערים, כך שאם בהליך הראשוני נוקט ההליך נקרא תובע ומי שנגדו ננקט ההליך נקרא נתבע, בהליך הערעור נוקט ההליך נקרא מערער ומי שנגדו ננקט הליך הערעור נקרא המשיב לערעור.
עוד חשוב להבין, כי במסגרת הליך הערעור חלים כללים שונים מהכללים אשר חלים בהליך אשר קדם לערעור, הן בפן המהותי והן בפן הפרוצדוראלי.
כך, בית משפט של ערעור ככלל לא יקבל נימוק או טענה אשר לא נטענה בכתב הערעור או בהליכים שקדמו לערעור, הוא לא יבטל בקלות קביעות עובדתיות של בית המשפט אשר דן בהליך הקודם וככלל לא יגבה עדויות או ראיות, זאת בהינתן שבית המשפט אשר נתן את פסק הדין עליו מערערים הוא אשר מופקד על הערכת מהימנות העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. ואולם, חרף האמור, לערכאת הערעור עומדת הסמכות להסיק מסקנות שונות מהמסקנות שהסיק בית המשפט אשר ישב לדון בהליך הקודם, הן לעניין הראיות והן ביחס לקביעות משפטיות. הלכה למעשה הדרך העיקרית לתקוף פסק דין, היא לתקוף את המסקנות העובדתיות והמשפטיות שהסיק בית המשפט שנתן אותו מהחומר אשר הונח בפניו.
בפן הפרוצדוראלי, בשונה מהפרוצדורה הנוהגת בבית המשפט אשר דן בהליך הראשון, הרי שהגישה הרווחת בהליכי הערעור היא כי המערער עובד קשה והמשיב לערעור נח.
דברים אלו באים לידי ביטוי, בכך שתחילה מגיש המערער את כתב הערעור, והמשיב לערעור לא צריך להגיש כל תשובה או עמדה מטעמו לאמור בכתב הערעור. נציין, כי כתב הערעור הוא עמוד התווך של הליך הערעור, וככלל לא ניתן להעלות טענות אשר לא נטענו במסגרתו בשלבים מאוחרים יותר של ההליך. לכן, אם אתה מצוי בצד המערער עליך לערוך את כתב הערעור מטעמך בחרדת קודש, תוך ראיה מרחבית וארוכת טווח, לאחר שקילת כלל השיקולים, ולאחר העלאת כלל הטענות אשר יסייעו לך להגיע למטרותיך בתום ההליך. לשם כך עליך לבחור בעורכי דין ליטיגציה מסחרית – אזרחית מנוסים, יצירתיים ויסודיים אשר יסייעו לך לעמוד במשימה מורכבת זו.
