ליצירת קשר לחץ כאן:

עורך דין חדלות פירעון

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי – כל מה שצריך לדעת

המונח ״פשיטת רגל״ גורם לרתיעה אצל חייבים רבים וזאת מכמה סיבות: האחת, התפיסה (שהייתה נכונה בעבר) כי מדובר בהליך ארוך, מייגע ומלא בבירוקרטיה, והחשש שיוטלו עליהם קנסות ועונשים בהליך. 

סיבה נוספת קשורה לדימוי השלילי שנקשר במונח פשיטת רגל אשר לווה בתדמית שלילית ממנה חייבים רבים העדיפו להימנע, ובמקרים רבים בחרו להתמודד עם חובותיהם בדרכים חלופיות. 

חשוב לדעת כי המונח ״פושט רגל״ אינו קיים יותר מאז כניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע״ח, 2018. כיום, המונח הנכון הוא ״חדלות פירעון״ כאשר שינוי המונח לבדו מקנה להליך החדש תדמית שונה וחיובית יותר.

השינוי התדמיתי אינו השינוי היחיד שהביא עמו החוק, אשר מהווה רפורמה של ממש לציבור החייבים, ומשנה את מצבם לטובה.

חוק חדלות פירעון 

בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח – 2018 (אשר מכונה גם הרפורמה בהליך פשיטת הרגל). החוק החדש משדרג משמעותית את מצבם של חייבים, כאשר מטרתו הראשונה היא להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב.

החוק החדש הוא חלק ממגמה עולמית להנגשת הליכי הסדרת חובות במטרה להביא לכך שהליכים אלו יהיו הליכים קלים, שאינם כרוכים בבירוקרטיה רבה אשר הייתה נהוגה בעבר ולעיתים התישה והביאה לכדי ייאוש את החייבים אשר ממילא מצויים בנסיבות קשות. ואכן, החוק החדש מייעל ומקצר הליכי חדלות הפירעון (אשר בעבר כונו, כאמור הליכי פשיטת רגל) וכן הביא למהפכה של ממש בתחום החייבים.

אם עד לכניסתה של הרפורמה לתוקף, המדינה הטילה קנסות כבדים על חייבים כאמצעי ענישה והרתעה. היום, החוק החדש מבקש להתמקד בשיקום והבראה כלכלית של חייבים על ידי התנהלות כלכלית חכמה ונכונה. 

בהתאם לחוק חדלות פירעון החדש, ניתנה לבית המשפט האפשרות לשלוח את החייב לעבור הכשרה במסגרתה ילמד מהי התנהלות כלכלית נכונה, אשר תסייע לו להימנע משגיאות העבר שהביאו לחובות. 

כמו כן, חוק חדלות פירעון החדש שינה את המינוח ביחס לחייבים ואינו משתמש במונח ״חייב״ שהיה נהוג עד לכניסת הרפורמה, אלא במונח ״יחיד״. כחלק מן המגמה הקיימת בחוק החדש לשימת דגש על שמירה על כבודו של החייב.

בנוסף הליך פשיטת הרגל לא היה תחום בזמן ולא הייתה אפשרות לחייב לדעת אם יינתן לו הפטר ומה הקריטריונים שעליו לעמוד בהם על מנת לקבל הפטר. בחוק החדש, הוחלט על תחימת ההליך בזמן כך שגם החייב וגם הנושים רואים אופק למצבם ויודעים מתי יסתיים ההליך. 

במידה ונקלעתם לחובות, יש דרך להסדיר אותם ביעילות, ולהביא לביטול ההגבלות שהוטלו עליכם.

לנו במשרד חסון פרץ עורכי דין ניסיון רב בייצוג חייבים בהליכי הסדרת חובות תוך שימוש במגוון האפשרויות להסדרתם.

חסון פרץ – משרד עורכי דין

“לקוחותינו יודעים ומרגישים תמיד שדלת המשרד פתוחה בפניהם לכל שאלה”

מלאו את הפרטים הבאים ואנו נחזור אליכם בהקדם

    חוק חדלות פירעון –  שינוי בערכאות השיפוטיות

    חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי  התשע״ח – 2018 מפחית משמעותית את העומס הרב שרבץ על בתי המשפט בהליכי פשיטת רגל. החוק החדש מחלק את העומס בין הערכאות השונות.

    אם בעבר כל תיקי פשיטת הרגל נידונו בבית המשפט, עתה, חייב שסך חובותיו נמוך מ 150,000 ש״ח יגיש בקשתו בלשכות ההוצאה לפועל, בעוד חייב אשר סך חובותיו עולה על 150,000 ש״ח יגיש את בקשתו לבתי המשפט. (שתי הבקשות מוגשות באותו האופן וניתוב הבקשה נעשה באופן אוטומטי על ידי המערכת, בהתאם לסכום החוב). 

    מכאן שהחוק החדש מקנה סמכויות לרשם ההוצאה לפועל, שבעבר היו נתונות לבתי המשפט בלבד. בכך הליך חדלות הפירעון הופך ליעיל יותר ואינו כרוך ב״סחבת״ של בתי משפט. 

    חוק חדלות פירעון ,תכליות

    לחוק החדש שלוש מטרות עיקריות:

    • להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;
    • להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים;
    • לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

    לתפיסתנו, שלושת מטרות החוק החדש מהוות איזון ראוי בין שיקומו הכלכלי של החייב לבין האינטרס הברור של הנושים לקבל את ההחזר המקסימלי האפשרי בהתאם ליכולתו של החייב.

    מהי חדלות פירעון

    חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע״ח, 2018 מחולק לשני סוגי הליכים: הראשון, הליכי חדלות פירעון של תאגיד והשני הוא הליך חדלות פירעון של אדם יחיד.

    מאמר זה מתייחס ועוסק בהליכי חדלות פירעון עבור החייב היחיד בלבד.

    מהו הליך חדלות פירעון לגבי אדם יחיד? 

    חדלות פירעון הוא מצב כלכלי שבו אדם אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועד, או שכלל ההתחייבויות שלו (בין אם הגיע המועד לפרוע אותן ובין אם לאו), עולות על שווי נכסיו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח 2018, נותן מענה למצב בו אדם אשר נקלע לחובות בתום לב מעוניין להסדיר את יחסיו עם הנושים ולשלם את החובות באופן אשר תואם את יכולותיו הכלכליות.

    חדלות פירעון – שלבי ההליך

    הליך חדלות פירעון מורכב משלוש תקופות עיקריות. בטבלה הבאה, ריכזנו עבורכם מידע לגבי מה מתרחש בכל אחד משלבי הליך חדלות הפירעון:

    שלב בהליך פתיחת ההליך תקופת הביניים סיום ההליך
    מה קורה בשלב זה? ההליך נפתח בהגשת בקשה לצו פתיחת הליכים* במסגרת צו פתיחת ההליכים* ניתן לחייב צו תשלומים ועליו להגיש דוחות דו חודשיים. 

    במהלך תקופת הביניים יתרחשו האירועים הבאים:

    בין 30 ימים ל-6 חודשים ממתן הצו: 

    הגשת תביעת חוב על ידי הנושים

    תוך 9 חודשים ממתן הצו: 

    בירור של החייב אצל נאמן

    תוך 11 חודשים ממתן הצו: המלצת הממונה בעניין החייב

    נערך דיון* בעניינו של החייב ואז כעבור 36 חודשים או פחות  (אך לא יותר מ 36 חודשים) יוחלט האם יינתן הפטר* לחייב.
    משך התקופה תוך 30 יום מהגשת הבקשה מתקבלת החלטה האם הבקשה מאושרת או נדחית. תקופת הביניים נמשכת כשנה. 

    שנה לאחר קבלת צו פתיחת ההליכים מתקיים דיון בעניינו של החייב. 

    36 חודשים לאחר הדיון בעניינו של החייב, יוחלט האם יינתן הפטר- מחיקת כלל החובות של החייב. 

    * הגשת בקשה לצו פתיחת ההליכים – מדובר בשלב קריטי וחשוב ביותר שבו על החייב להעביר מידע רב למערכת, ובין היתר פירוט כלל ההכנסות וההוצאות שלו. המידע חייב להיות מדויק ואמין וכל שגיאה קטנה עלולה להביא לדחיית הבקשה. לכן, חשוב להיעזר בשירותי עורך דין לחדלות פירעון אשר מנוסה בהגשת בקשות לצו פתיחת הליכים, על מנת למזער ככל הניתן את הסיכוי שהבקשה תידחה. 

     * קבלת צו פתיחת הליכים – מרגע קבלת הצו ועד לקיום דיון בהליך, על החייב להתנהל בהתאם לצו פתיחת ההליך, אשר מורה לחייב מהו הסכום החודשי שאותו ישלם לנושים. במשך תקופת הביניים שמתחילה מרגע קבלת הצו ומסתיימת בקיום דיון, על החייב להגיש דוחות דו חודשיים המפרטים את כלל הכנסותיו והוצאותיו.

    * דיון – בעניינו של החייב בבית המשפט או בלשכת ההוצאה לפועל, בהתאם לגובה החובות.

    * הפטר – זהו קו הסיום של הליך חדלות הפירעון. ההפטר הוא צו משפטי למחיקת החובות שבגינם נכנס החייב להליך חדלות פירעון. מתן הצו תלוי בנסיבות הספציפיות של החייב ובהתנהלותו במשך כל ההליך. הפטר יכול להינתן במהלך מספר תחנות בהליך, אם רשם ההוצאה לפועל או בית המשפט סברו כי לחייב אין יכולת לעמוד הצו תשלומים שנקבע לו. 

    צו פתיחת הליכים, דמי מחיה, מינוי נאמן ותקופת הביניים

    בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע״ח, 2018,  עם  קבלת בקשה של חייב או נושה לפתוח בהליך חדלות פירעון, יחל הליך מוגבל בזמן, במהלכו יוסדרו יחסיו של החייב עם הנושים וחובותיו, עד לסיום ההליך וקבלת ההפטר המיוחל. 

    החלק הראשון בהליך הוא כאמור הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים. את הבקשה יכולים להגיש החייב עצמו, הנושה, או היועץ המשפטי לממשלה. הגורם המוסמך לדון בבקשה ייקבע בהתאם לגובה החוב: בקשה באשר לחובות שסכומם נמוך מ – 150,000  ש״ח תוגש ללשכת ההוצאה לפועל, בעוד בקשה שעניינה חובות שסכומם עולה על 150,000 ש״ח תוגש לבית המשפט בקרבת מקום מגוריו של החייב. 

    הבקשות מוגשות באופן מקוון והמערכת המקוונת מנתבת את הבקשה באופן אוטומטי בהתאם לגובה החוב. עם אישורה של הבקשה, יינתן צו פתיחת הליכים ותיפתח תקופה בת שנה (המכונה גם תקופת הביניים) וזאת עד לדיון בעניינו של החייב. 

    במהלך תקופת הביניים מיום קבלת צו פתיחת ההליך ועד לדיון בעניינו של החייב, יתרחשו מספר אירועים במקביל:

    • הקפאת הליכים נגד החייב – יוקפאו ההליכים נגד החייב וההגבלות שהוטלו עליו  במסגרת הליכי גביה בטלות.
    • יקבע שיעור החזר החובות החודשי– יינתן צו תשלומים ויהיה על החייב לשלם את החובות שנקבעו בצו, מדי חודש.
    • ייקבעו לחייב דמי מחייה- במסגרת ההליך, ייקבע הסכום הדרוש לחייב ולמשפחתו למחייתם בכבוד, בהתחשב בנסיבות של כל חייב.
    • חלוקת נכסי החייב יתבצעו דרך קופת נשייה- נכסי קופת הנשייה (שבעבר נקראה "קופת הכינוס" או "קופת פשיטת הרגל") יעמדו לפירעון חובות העבר של החייב והוצאות ההליך.
    • ביטול מאסר- לא יינתן נגד החייב צו מאסר במקום קנס שהוטל עליו במסגרת חוק העונשין בגין עבירות פליליות.

     

    • מינוי נאמן לחייב- הממונה ימנה נאמן ליישום הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הנאמן יחל בביצוע בדיקה שמטרתה לברר את מצבו הכלכלי של החייב והנסיבות שהובילו למצבו. כמו כן, יחולו על החייב איסורים לבצע פעולות כלכליות מסוימות ללא אישור הממונה.

     

    • הגבלות- יחולו על החייב הגבלות מסוימות- לעניין זה חשוב לציין כי עורך דין חדלות פירעון מנוסה יכול  במקרים מסוימים להגיש בקשות להסרת המגבלות. 

    בתום תקופת הביניים ייערך דיון בעניינו של החייב ובמהלך הדיון ייקבע ויינתן צו לשיקום כלכלי אשר קובע את התנאים שאם יעמוד בהם החייב, הוא יקבל הפטר. 

    צו לשיקום כלכלי

    מדובר בצו אשר יינתן על ידי בית המשפט בדיון שיתקיים תוך שנה מיום פתיחת ההליכים. בצו לשיקום כלכלי יקבעו מספר קביעות:

    • אם החייב יקבל הפטר לאלתר אם לאו.
    • גובה התשלום החודשי שישלם החייב במסגרת תכנית הפירעון.
    • הנכסים שיכללו בנכסי קופת הנשייה ואופן מימוש נכסי קופת הנשייה.
    • ההגבלות שיחולו על החייב.
    • הוראות בדבר הכשרה לחייב להתנהלות כלכלית נכונות.
    • חובות שמהם לא יופטר החייב.

    הפטר- קו הסיום

    הפטר הוא קו הסיום של הליך חדלות הפירעון. זהו סיומו המיוחל של ההליך, קבלתו מצהירה על מחיקת החובות שבגינם נפתח ההליך ושאותם החייב אינו מסוגל להשיב. חייב שיעמוד בכל התנאים שנקבעו לגביו בהליך של חדלות פירעון בהתאם לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, יוכל לקבל הפטר ולהתחיל דף חדש בחייו. חשוב לדעת כי לא כל החובות הם ברי הפטר, ומומלץ להסתייע בשרותי עורך דין להסדרת חובות על מנת להחליט מהו ההליך המתאים ביותר להסדרת חובותיך. 

    סיכומו של דבר

    חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע״ח, 2018  מהווה בשורה של ממש לציבור החייבים ושם דגש על שיקומו הכלכלי של החייב וחזרתו למסלול ולחיים הכלכליים. בעבר, הליך פשיטת רגל הוסדר באמצעות פקודת פשיטת הרגל אשר הערימה קשיים וסנקציות מרובות על חייבים וההליך ״ירד לחייהם״ אולם כיום בעקבות החוק החדש, המטרה היא לסייע לחייבים להגיע להסדר החוב בהתאם ליכולתם ולסייע לנושים לקבל את הערך המקסימלי שיוכלו להפיק מההליך. זאת, על מנת לאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה ולפתוח דף חדש בחייו.

    חסון פרץ – משרד עורכי דין

    “לקוחותינו יודעים ומרגישים תמיד שדלת המשרד פתוחה בפניהם לכל שאלה”

    מלאו את הפרטים הבאים ואנו נחזור אליכם בהקדם