מדוע לעריכת צוואה וייפוי כוח מתמשך אין גיל

כמעט כל אחד מאיתנו עבר או יעבור בחייו מסלול דומה – שחרור מהצבא, טיול גדול, לימודים אקדמיים והופ – מתחילים החיים האמיתים. וכשהם מתחלים, אנו מתפנים לחשוב איך להבטיח את עתידנו ואיך להגן על הקרובים לנו. לשם כך אנחנו דואגים לביטוחי חיים, פנסיה, קופות גמל, קונים את הדירה הראשונה ופותחים תכניות חיסכון, אבל יש עניין אחד שהוא חשוב ומשמעותי לא פחות מכל אלה, ובו אנו נמנעים מלעסוק – מה שיקרה לאחר מותנו, בוודאי כאשר אנו עדיין צעירים. זה אמנם טבעי, אבל האמת היא שההימנעות הזו, מקורה בתחושת אי נעימות לעסוק בנושא כה קשה ורגיש, אולי אפילו אמונות שונות על מחשבה יוצרת מציאות, או סתם תחושה ש"לנו זה לא יקרה". כך או כך, מדובר בשיקולים רגשיים שגוברים על הרציונל השכלתני, לפיו רצוי היה שכל אדם באשר הוא ידאג להסדרת הנושא, ללא קשר לגיל.

אז בואו ניקח נשימה עמוקה, נתעלה על הקשיים ונצלול לתוך הנושא של עריכת צוואות וייפוי כוח מתמשך ונבין מדוע למועד עריכתם אין כל קשר לגיל ומוטב להקדים את עשייתם ככל הניתן:

צוואה

נתחיל מהמסמך המוכר יותר – צוואה. חשוב לעשות את ההבחנה המרכזית שבין צוואה לכל מסמך אחר והיא שצוואה מתייחסת אך ורק להוראות שאנו משאירים לאחר מותנו. הנטייה היא לחשוב שצוואה עוסקת רק בחלוקת רכוש, ולכן פעמים רבות אנשים שאינם מחזיקים ברכוש או בממון רב סבורים כי אין להם כלל סיבה לערוך צוואה. מדובר בטעות נפוצה ומאוד לא מדויקת! אמנם נכון שצוואה מסדירה חלוקת נכסי נדל"ן, וכספים המצויים בחשבונות בנק, קרנות או בהשקעות שונות, אבל בצוואה ניתן להסדיר גם עניינים רבים הנוגעים לתחומי חיים שאינם בהכרח רכוש, וכשאנחנו אומרים שלעריכת צוואה אין גיל בדיוק לזה אנחנו מתכוונים.

כך למשל, ניתן במסגרת צוואה להורות באופן מפורש מיהו האדם שאנו מעוניינים שיהיה האפוטרופוס של ילדינו הקטינים לאחר מותנו בטרם עת (חס וחלילה). במקרה בו לא נותיר הוראה מפורשת, הדבר יידון בבית המשפט ויהיה נתון לטיעוני הצדדים המעוניינים לשמש כאפוטרופוס ולסעיפי חוק שונים. באופן זה, ילדינו עשויים למצוא עצמם בידיים אחרות מאלו שהיינו מעוניינים שהם יהיו.

אם אתם שואלים את עצמכם, מה יקרה במצב בו חו"ח תחלו או חלילה לא תהיו כשירים עוד לטפל בילדכם, גם לכך החוק מתייחס ומאפשר לערוך "מסמך הבעת רצון" בעניין זהות האפוטרופוס שיטפל בילדכם גם במקרים שאינם מוות של הורה – על כך נרחיב בהמשך.

בחזרה לצוואה: רבים אינם מודעים לכך, אבל בצוואה ניתן להסדיר גם דברים הקשורים באמונות, מנהגים או סתם רצונות כלליים אחרים שלנו. למשל – האם ינציחו אותנו בצורה כזו או אחרת, האם ניקבר בקבורה אזרחית או דתית, האם נרצה לתרום חלק מהכסף שברשותנו, ועוד.

בין הדברים החשובים שניתן לכלול בצוואה מצויים מנגנוני התניה, שהם למעשה תנאים המחייבים את מי שמוזכר בצוואה על מנת לקבל לידיו את שהורשנו לו. מטרת ההתניות היא לתת הוראות שישקפו באופן מדויק ככל הניתן איך אנחנו רוצים שינהגו בצאצאינו, ברכוש, ובקניין שאנו מותירים. הנה כמה דוגמאות (אמיתיות) מצוואות שערכנו במשרדנו:

אישה שהורתה כי את כספה יירש נכדה היחיד, אך הוא יהיה זכאי לקבל גישה לכסף רק בהגיעו לגיל 21, ועד אז הכסף ישהה בנאמנות.

דוגמא נוספת היא זוג הורים שקבעו כי הבית על שמם יירשם בטאבו באופן שווה בין שני ילדיהם, אבל רק אחד מן הילדים יורשה להתגורר בו משך כל חייו ואילו הילד השני יהא זכאי לממש את חלקו  רק במידה והבית יימכר ביום מן הימים.

במקרה נוסף, הורים ערכו צוואה ובה הוכנסו הוראות בקשר למינוי אפוטרופוס של ילדיהם במקרה של מוות. לפי המנגנון שביקשו, אחותו של האב תהיה האפוטרופוס של ילדיהם לאחר מותם. יחד עם זאת, הם הכניסו התניה שהאפוטרופסות תעבור אליה רק במידה והיא תתגורר בישראל, כאשר במידה והיא תתגורר בחו"ל זכות האפוטרופסות על ילדיהם תעבור לאחיה של האם.

במקרה נוסף, אב גרוש הגיע למשרדנו כשהוא חולה סופני והיה מעוניין להבטיח שכספי עיזבונו יועברו לילדיו הקטינים, מתוך הבנה שגרושתו תהיה זו שתמשיך לגדל את ילדיהם המשותפים. יחד עם זאת רצה להבטיח שהילדים יהיו מי שיהנו מהעיזבון ולא גרושתו. לשם כך, הוכנס בצוואת האב מנגנון התניה שקבע כי אימו ואחיו של האב ישמשו כנאמנים על כספי העיזבון ואלו יועברו ישירות לילדים בכל צורך שיעלה לאורך השנים, ואילו יתרת הכסף בו לא ייעשה שימוש תועבר לידי הילדים במלואה עם הגיעם לגיל 24.

אלו רק כמה דוגמאות, יש כמובן עוד מאות דוגמאות אחרות של התניות אותן ניתן להכניס כדי לוודא שרצונותינו אכן יישמרו ויקוימו באופן בו אנו חפצים.

חשוב לדעת – מבחינה חוקית כל אדם יכול לערוך בעצמו צוואה בכתב ידו. יחד עם זאת, צוואה היא מסמך משפטי מחייב, וככזו, אם נפל בה פגם, אפילו טכני, היא עשויה לאבד את תוקפה וכשירותה מבחינת בית המשפט – ואז ההוראות שנותיר לא ימולאו במלואן או בכלל.

לכן, רצוי מאוד לדאוג לערוך צוואה אצל עורך דין אשר זה תחום עיסוקו העיקרי (ולא בן דוד/אח/חבר שהוא עורך דין בתחום שאינו צוואות). עורך דין בקיא בתחום יבטיח כי כל התנאים המשפטיים יחולו במלואם ויצמצם לכדי מינימום את האפשרות לערער על הצוואה או לבטלה.

ייפוי כוח מתמשך – הביטוח החשוב באמת

אם צוואה היא מסמך המתייחס להוראות שאנחנו מותירים לאחר מותנו, ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך המסדיר הוראות במקרה ואנו נאבד כשירות בעודנו בחיים. כשירות מתייחסת למצבנו הרפואי-קוגניטיבי, כלומר מסוגלות לתפקד ולבצע פעולות יומיומיות שונות, והיא בעלת הגדרה רפואית וחוקית ברורה. מבחינת החוק, ניתן לערוך את המסמך אך ורק כשאנו כשירים ולא לאחר אבדן הכשירות, ולכן גם כאן, הגיל אינו משחק תפקיד כי חשוב מאוד לעשותו מבעוד מועד.

גם כאן, ממש כמו בעריכת צוואה, הנטייה היא לחשוב שאבדן כשירות מגיע בהכרח מתופעות של זקנה – כמו דמנציה למשל. אבל אבדן כשירות יכול להגיע גם בשל תאונה, ולצערנו לתאונות אין גיל.

במקרים בהם אדם יאבד את כישרותו מבלי שערך ייפוי כוח מתמשך, ימונה לו אפוטרופוס על פי דעתו ושיקולו הבלעדי של בית המשפט, בעוד שמי שמקדים ועורך ייפוי כוח מתמשך, יכול לבחור מבעוד מועד מי יהיה האדם אשר יטפל בו וינהל את ענייניו.

אז מה ניתן להסדיר במסגרת ייפוי כוח מתמשך? כאמור, בראש ובראשונה לבחור מבעוד מועד את זהותו של מי שיטפל בנו ולא להיות נתונים לחסדיו של בית המשפט. במקרה כזה, האדם שנבחר לא ייחשב "אפוטרופוס" על כל המשתמע בחוק, אלא יקרא "ממונה" ויורשה לנהל את עניינינו של רק בהתאם להנחיות שהוגדרו לו בייפוי הכוח ובמסגרת האפשרויות אותן מעניק החוק, כל זאת ללא צורך באישור המינוי על ידי בית המשפט וללא כל צורך בקבלת אישור או דיווחים תדירים לאפוטרופוס הכללי על כל פעולה (מונע בירוקרטיה רבה ממי שגם כך נדרשים להקדיש מזמנם ולטפל בנו).

כך למשל נוכל להגדיר לאותו אדם גישה לניהול חשבון הבנק שלנו, לניהול הנכסים שלנו ואפילו להגדיר הוראות ספציפיות כמו סכום הכסף שיינתן בימי הולדת וחתונות של קרובי משפחתנו, היכן אנחנו מעוניינים לחגוג חגים, האם להעביר אותנו לדיור מוגן כשתגיע העת וכו'. כלומר – האדם שנבחר יהיה, הלכה למעשה, מוציא לפועל של רצונותינו כאילו עודנו כשירים ומקבלים את ההחלטות בעצמנו בזמן אמת.

גם בייפוי כוח מתמשך ניתן להגדיר באופן ברור מנגנוני התניה, כמו למשל הגבלת השימוש בכספנו למטרות ספציפיות, איסור על שינוי מקום מגורים פרט לדרישה רפואית מוכחת וכד', כאשר ניתן אף לציין במפורש באילו מקרים של הפרת התנאים יחדל אותו אדם מלטפל בנו, ומי יהיה זה שיחליף אותו.

 

מסמך "הבעת רצון" – לבחור מי יטפל בילדינו אם חו"ח לא נוכל לעשות זאת

בחזרה למסמך הבעת רצון, אותו פגשנו קודם תחת עריכת צוואה, שם התייחסנו למינוי אפוטרופוס לילדינו לאחר מותנו. באמצעות "מסמך הבעת רצון" ניתן לבחור ולקבוע מי יטפל בילדינו במקרים של אבדן כשירות בעודנו בחיים. כך למשל במקרים של אבדן כשירות בשל תאונה או אפילו חוסר מסוגלות כלכלית לגדלם. במסמך הבעת רצון נוכל לפרט באופן מפורש מיהו האדם שאנחנו מעוניינים שימונה כאפוטרופוס של ילדינו ויטפל בהם במקומנו, וזאת מבלי להיות נתונים לחסדיו והחלטתו הבלעדית של בית המשפט. בדומה לייפוי כוח מתמשך גם מסמך הבעת רצון ייערך בפני עורך דין שהוסמך ע"י משרד המשפטים באופן פרטני לעניין זה.

 

עד כאן פירוט על קצה המזלג באשר לאפשרויות המשפטיות העומדות לרשותנו על מנת להבטיח – בעודנו בחיים או לאחר מותנו – כי רצונותינו יכובדו וישמרו ככל הניתן. כמובן שישנם פרטים רבים נוספים וסעיפי חוק שונים אותם יש לקחת בחשבון בכל מקרה ומקרה לגופו, אבל מטרת מאמר זה היא להעניק לכם מידע בסיסי בנוגע לדרכי הפעולה העומדות לרשותכם.

הכי חשוב – לזכור שלעריכת המסמכים הללו אין גיל, ולכן נכון שכל אדם בגיר יחזיק בהם.

המלצה לא פחות חשובה היא לערוך אותם אצל עורך דין הבקיא ברזי החוק.

אין במידע שנימסר במדריך/כתבה/מאמר המפורסם באמצעות חסון פרץ – עורכי דין, אשר ניתן כשירות וולונטרי לציבור, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי הרלוונטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. כל פעולה שתעשה על פי המידע הנאמר ו/או המוצג הינה על אחריות הגולש/המשתמש באתר בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הגולש/המשתמש וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם בין במישרין ובין בעקיפין וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם, אינם אחראים בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המוצג ו/או הנאמר באתר.