ליצירת קשר לחץ כאן:

עורך דין ליטיגציה מסחרית – אזרחית – מורה נבוכים – הליך הערעור – מדריך שלישי בסדרה

ככל והגעת לעמוד זה, ככל הנראה הנך מצוי בסיטואציה מתסכלת בה תוצאות של הליך משפטי אשר נקטת או ננקט בענייך אינן לרוחך, או שתוצאות אלה אמנם לרוחך אך הוגש על ידי הצד השני ערעור עליהן. עורך דין ליטיגציה מסחרית – אזרחית עוסק ביישוב ובניהול סכסוכים משפטיים המתנהלים בבתי משפט, בבוררויות, בגישורים, וכן בהליכי ערעור.

על אף שאין ביכולתנו לבטל כליל את תחושת התסכול אשר אוחזת בך, אנו סבורים, כי יש ביכולתנו לפחות לפזר ולו במעט את הערפל הקיים בראשך ביחס לשאלות מהו הליך ערעור ואיך הוא מתנהל.

מדריך זה הוא החלק השלישי בסדרת מדריכים בת שלושה חלקים אשר עושים קצת סדר לנאלצים להתמודד עם הליכים משפטיים – הדברים המפורטים בהמשך מדריך זה בדומה למדריכים הנוספים בסדרה השלב הטרום משפטי וההליך המשפטי, יסייעו לכם להבין את הפרוצדורה הנוהגת בבתי המשפט, ויהוו מעין היכרות בינכם לבין שלביו המרכזיים של הליך הערעור.

בהינתן שבהליכי הערעור נדרש המערער להראות כי בית המשפט אשר נתן את פסק הדין שגה, דבר מורכב כשלעצמו, כמו גם על מנת שערעור לא יהיה קלוש או רעוע, ראשית יש להבין האם קיימת היתכנות להגשת הערעור, מהן נקודות החוזק ונקודות החולשה בהליך והאם זה "שווה". הליכי ערעור ככל הליך משפטי, יכולים לארוך זמן רב, ועל צד הנוקט אותם לקחת בחשבון את כלל המשתנים הכרוכים בכך.

כבר בתחילת דברינו נבהיר כי זכות הערעור במדינת ישראל היא זכות מהותית. בהתאם, ככל וצד להליך אינו מרוצה מפסק הדין אשר ניתן בעניינו והוא סבור כי שגה בית המשפט בקביעותיו במסגרת פסק הדין, עומדת לו זכות ערעור על פסק הדין.

ערעור ראשון על פסק דין של בית משפט הוא ערעור בזכות והמערער לא נדרש לקבל כל היתר או רשות לצורך הגשת ערעורו. לשם ההמחשה, ככל וניתן פסק דין של בית משפט השלום, למערער עומדת זכות ערעור בפני בית המשפט המחוזי אשר יושב באותו מחוז שיפוט, וזאת תוך 45 ימים.

לצדדים להליך הערעור ניתנים שמות שונים מהשמות אשר ניתנו להם במסגרת ההליך עליו מערערים, כך שאם בהליך הראשוני נוקט ההליך נקרא תובע ומי שנגדו ננקט ההליך נקרא נתבע, בהליך הערעור נוקט ההליך נקרא מערער ומי שנגדו ננקט הליך הערעור נקרא המשיב לערעור.

עוד חשוב להבין, כי במסגרת הליך הערעור חלים כללים שונים מהכללים אשר חלים בהליך אשר קדם לערעור, הן בפן המהותי והן בפן הפרוצדוראלי.

כך, בית משפט של ערעור ככלל לא יקבל נימוק או טענה אשר לא נטענה בכתב הערעור או בהליכים שקדמו לערעור, הוא לא יבטל בקלות קביעות עובדתיות של בית המשפט אשר דן בהליך הקודם וככלל לא יגבה עדויות או ראיות, זאת בהינתן שבית המשפט אשר נתן את פסק הדין עליו מערערים הוא אשר מופקד על הערכת מהימנות העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. ואולם, חרף האמור, לערכאת הערעור עומדת הסמכות להסיק מסקנות שונות מהמסקנות שהסיק בית המשפט אשר ישב לדון בהליך הקודם, הן לעניין הראיות והן ביחס לקביעות משפטיות. הלכה למעשה הדרך העיקרית לתקוף פסק דין, היא לתקוף את המסקנות העובדתיות והמשפטיות שהסיק בית המשפט שנתן אותו מהחומר אשר הונח בפניו.

בפן הפרוצדוראלי, בשונה מהפרוצדורה הנוהגת בבית המשפט אשר דן בהליך הראשון, הרי שהגישה הרווחת בהליכי הערעור היא כי המערער עובד קשה והמשיב לערעור נח.

דברים אלו באים לידי ביטוי, בכך שתחילה מגיש המערער את כתב הערעור, והמשיב לערעור לא צריך להגיש כל תשובה או עמדה מטעמו לאמור בכתב הערעור. נציין, כי כתב הערעור הוא עמוד התווך של הליך הערעור, וככלל לא ניתן להעלות טענות אשר לא נטענו במסגרתו בשלבים מאוחרים יותר של ההליך. לכן, אם אתה מצוי בצד המערער עליך לערוך את כתב הערעור מטעמך בחרדת קודש, תוך ראיה מרחבית וארוכת טווח, לאחר שקילת כלל השיקולים, ולאחר העלאת כלל הטענות אשר יסייעו לך להגיע למטרותיך בתום ההליך. לשם כך עליך לבחור בעורכי דין ליטיגציה מסחרית – אזרחית מנוסים, יצירתיים ויסודיים אשר יסייעו לך לעמוד במשימה מורכבת זו.

חסון פרץ – משרד עורכי דין

“לקוחותינו יודעים ומרגישים תמיד שדלת המשרד פתוחה בפניהם לכל שאלה”

מלאו את הפרטים הבאים ואנו נחזור אליכם בהקדם

לאחר הגשת כתב הערעור על המערער להפקיד עירבון או ערובה אשר נועדו לשמש כבטוחה לכיסוי הוצאותיו של המשיב לערעור ככל ובסופו של יום ידחה הערעור וייפסקו הוצאות בעניין.

בהמשך מוגש תיק המוצגים מטעמו של המערער. את תיק המוצגים ממלאים כלל המסמכים אשר הוצגו בפני בית המשפט אשר דן בהליכים הקודמים ואשר ברצונו של המערער להסתמך עליהם בהליך הערעור. ככלל אין להגיש לבית המשפט של ערעור מוצגים אשר לא הוגשו במסגרת ההליך הקודם.

מנגד המשיב לערעור לא חייב להגיש תיק מוצגים מטעמו, אלא אם כן מעוניין הוא להגיש לבית המשפט של ערעור מוצג אשר לא נכלל בתיק המוצגים של המערער.

לאחר הגשת תיקי המוצגים, נערך ככלל דיון מקדמי בערעור, אשר מטרתו היא לייעל את הדיון בערעור, וכן לבדוק האם יש דרך בה יכולים הצדדים להגיע לפשרה ביחס לערעור. בנוסף במסגרת הדיון המקדמי מוענקות לבית המשפט סמכויות נוספות, ביניהן הסמכות לבדוק את כתב הערעור, להורות על תיקונו, על מחיקת טענות בו, לתת סעדים זמניים, לתת תוקף של פסק דין לפשרה אליה הגיעו הצדדים, וכן לקבוע את אופן הדיון בערעור, את סדר הטיעון וכיו"ב.

ככל והצדדים לא הגיעו לפשרה במהלך הדיון המקדמי, ככלל יורה בית המשפט על קיום דיון נוסף בערעור. לפני דיון זה על הצדדים לערעור להגיש לבית המשפט מסמך בשם "עיקרי טיעון" וכן "רשימת אסמכתות", מסמכים אלה כוללים באופן תמציתי את טענותיו של כל צד לערעור ואת האסמכתות עליהן מבקש הוא להישען במסגרת הליך הערעור. גם כאן, תחילה יגיש המערער את עיקרי הטיעון ואת רשימת האסמכתות והמשיב לערעור יגיש אחריו. ככלל לא ניתן להציג בפני בית המשפט של ערעור טיעון או אסמכתה שלא נכללו בעיקרי הטיעון וברשימת האסמכתות.

השלב הדיוני הבא, הוא קיום דיון בפני בית המשפט של ערעור, במסגרתו מעלים הצדדים את טענותיהם ביחס לערעור. בסופו של דיון זה בדרך כלל מורה בית המשפט לצדדים להגיש את סיכומיהם לערעור, בכתב, בעל פה או גם וגם.

בדומה להליכים אשר נערכו בפני בית המשפט אשר על פסק דינו הוגש הערעור, גם בערעור שלב הסיכומים נועד לסכם את הליך הערעור. במסגרת הסיכומים פורסים הצדדים את כלל הטענות אשר העלו בערעור, ומראים ככל ומדובר במערער, כי דין הערעור להתקבל, וככל שמדובר במשיב לערעור, כי דין הערעור לדחייה.

בדומה להליך הראשון, שלב הסיכומים הוא אחד השלבים החשובים בהליך. בשלב הסיכומים אורג עורך הדין הלכה למעשה את אסטרטגיית ניהול ההליך שבחר בתחילת הדרך לכדי אריג סופי, החל בתוויית העובדות שבחר לציין בכתב הערעור ובעיקרי הטיעון, דרך שזירת הטיעונים המשפטיים אשר טען ביחס לפסק דינו של בית המשפט אשר דן בהליך הקודם, וכלה ביישום אלה על אלה בהתאם לאסטרטגיית ניהול ההליך. על עורך הדין לבצע מלאכתו זו בכובד ראש, ביסודיות, בדייקנות מרבית ותוך הצגה בהירה ונהירה של הדברים.

לאחר שלב הסיכומים, ולאחר שבית המשפט מעמיד לנגד עיניו את כלל הטענות אשר הוצגו בהליך, מגיע הוא לידי הכרעה ביחס לערעור, כאשר בדומה לפסק הדין בהליך הראשוני, גם פסק הדין בהליכי הערעור איננו עניין של 0 או 100, כך שערעור יכול שיתקבל באופן חלקי, באופן מלא או בכלל לא.

אם ברצונך לנקוט בהליכי ערעור או אם ננקטו הליכי ערעור שאתה משיב להם, והגעת להחלטה כי ברצונך לנהל הליכים אלה כדבעי, עליך להבין בדיוק היכן אתה עומד, להבין את האסטרטגיות ואפשרויות הפעולה העומדות לך בעניין, ולהפנים את ההשלכות הכרוכות בדבר. זאת ניתן לעשות באמצעות קבלת ייעוץ מיטבי בעניין מעורך דין ליטיגציה מסחרית – אזרחית. משרדנו מלווה בעלי דין בהליכי ערעור במגוון תחומים, ואנו נשמח להעמיד לשירותך את יכולותינו.

לקריאת מדריכים נוספים בסדרת ההליך המשפטי – קווים לדמותו, מורה נבוכים למתדיין הצעיר, השלב הטרום משפטי וההליך המשפטי.

 

הכותב הוא שותף מנהל במשרד חסון פרץ עורכי דין, העומד בראש מחלקת הליטיגציה במשרד ובעל ניסיון בייצוג בעלי דין בהליכים משפטיים מגוונים.

 

אין במידע שנימסר במדריך/כתבה/מאמר המפורסם באמצעות חסון פרץ – עורכי דין, אשר ניתן כשירות וולונטרי לציבור, כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה משפטית ו/או חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד בעל מומחיות, ניסיון ו/או ידע בתחום המשפטי הרלוונטי ואין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא. כל פעולה שתעשה על פי המידע הנאמר ו/או המוצג הינה על אחריות הגולש/המשתמש באתר בלבד ולא יהא באילו כדי ליצור יחסי עורך דין לקוח בין הגולש/המשתמש וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם בין במישרין ובין בעקיפין וחסון פרץ עורכי דין ו/או מי מטעמם, אינם אחראים בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המוצג ו/או הנאמר באתר.

חסון פרץ – משרד עורכי דין

“לקוחותינו יודעים ומרגישים תמיד שדלת המשרד פתוחה בפניהם לכל שאלה”

מלאו את הפרטים הבאים ואנו נחזור אליכם בהקדם